top of page

המשמרת האחרונה בעולם המופלא

ספר ההרפתקאות של גתי מרטון

greet-final-battle-alone-illustration (1).jpg
book1.png

חדש על המדף

המשמרת האחרונה
בעולם המופלא

המשמרת האחרונה בעולם המופלא מגולל את סיפורו של צ'רלי, דמוי אדם בעולם פנטסטי ובו דרקונים ויצורים מקוריים. צ'רלי יוצא בעל כורחו להרפתקה, למלחמה, בה מתחברים עבר ועתיד, קסם ומדע, ובמהלכה מתעוררות שאלות מקוריות על טוב ורע, ועל מהותו של המין האנושי בראי הטכנולוגיה.


זהו גם סיפור על אהבה ועל חברות המתגברות על כל מכשול. על גילוי כוחות פנימיים לצד מפגש מטלטל עם העולם החיצון, ועל המחזוריות הבלתי נמנעת של הטבע ושל החיים.
ספר זה בוחן מחדש את כללי ז'אנר הפנטזיה, ושואל שאלות פילוסופיות וערכיות.

"את שני הדברים האלה אני יודע לעשות מצוין, הרבה יותר טוב מהם. אבל הסיכוי שתוטל עליי משימה שתשחרר את הכישרונות הכלואים בי שואף לאפס. כולם משתדלים לא לפגוע בי ואני משתדל שלא לפגוע בהם, כמעין משחק מטריד, כמו תופסת ללא נתפס. אך כשיש צורך בבחור חסון לגרור עצים רטובים לייבוש לקראת הסקה, הידד! לכך בדיוק צ'רלי נועד. לא פלא שיצאתי כזה פרא."

המשמרת האחרונה
בעולם המופלא

ספר ההרפתקאות של גתי מרטון

book2 copy.png

מהרו להזמין וקבלו

הקדשה אישית ומשלוח חינם

גתי מרטון

NIC00406Abw.jpg

המחבר, גתי מרטון, מעבר להיותו בעל חברת הפקות מצליחה, הוא צייר, מוזיקאי, מחזאי אשר חיבר מחזות אבסורד בגיל צעיר, 'הוקפץ' ללימודי תואר שני באמנות באוניברסיטת Wimbledon School of Art היוקרתית בלונדון, והופיע כאמן במה רב תחומי על במות בארץ ובעולם.
'המשמרת האחרונה בעולם המופלא' הוא ספרו הראשון.

"צחוקו הערמומי של שורו מהדהד בראשי. חדר זה שימש בעבר את הוריי, ואז את ממשיכיהם, הגוסארים, או כהני שופ. קורי עכביש תלויים מכל עבר סביב חלל ריק מחפצים. שתי עיניים עייפות מביטות בי. הפעם שורו לובש אריג חום מכוסה חלקי שריון שנראה כאילו הושלכו עליו."

מתוך הספר

"כדי לא לבזבז זמן אני רוכן אל הדרקון ומניח את ידי על רגלו כדי להרגיש את דמו פועם. בעיני רוחי אני רואה אותו נגרר במהירות ולא בעדינות. כך לא נוהגים רופאים. אני מאט קצת את נשימתי ותוהה אם הם מבינים מה אני עושה. ארמן מגניב מבט לסרעפת שלי וחושיי מתחדדים. הם הצליחו לשכנע אותי להשתמש בקסם, לא מתוך רצון להרשים אותם, אלא בגלל שזה החלק שהם דיכאו בי. האור הבהיר יגלה לי היכן מקורביי ומה הם עושים. בחרתי בקסם הדרקונים, שאיתם אני מזדהה."

"היא מסייעת לי לקום במשיכה בידי, וכשאני מתרומם, היא מחדשת את התקפתה ביתר שאת. כמעט איני עומד במטר מהלומותיה, אך אין באפשרותה של אף אחת מהן לחדור מבעד לתרגילי ההגנה שלי. אני מתחיל לפקפק בטבעיותם, או ברצינותה. הרוזן דוקון מוחא את כפיו הגרומות בחנופה, "טוב מאוד, יש לנו כאן לוחם מבטן ומלידה. זכור שגם ללא חרב עליך לדעת כיצד לגונן על עצמך". הוא קד קידה עמוקה ואגב כך אני נופל."

bottom of page